השינוי לא קרה ביום אחד. גם כשהתחלתי ללמוד תזונה, מצאתי את עצמי יושבת בהרצאות על ויטמינים כשבפנים אני עדיין נלחמת בדחף לאכול רגשית כי הרגשתי שנכשלתי. הבנתי אז שידע יבש על קלוריות הוא לא מה שיציל אותי, הוא רק נתן לי עוד כלים להלקות את עצמי על חוסר משמעת.

דווקא מתוך המבוי הסתום הזה, התחיל תהליך ההחלמה שלי. הבנתי שכדי להחלים, אני צריכה להפסיק לחפש שוטרים חיצוניים ולבנות בתוכי בית. צללתי עמוק לפסיכולוגיה של האכילה ולשורשים של התת מודע. הלימודים לתואר הראשון והמחקר המעמיק שאני מבצעת היום במסגרת התואר השני, הפכו למסע שבו הבנתי איך חמלה מבוססת מדע היא המפתח לשינוי פיזיולוגי אמיתי.

היום, כשאני מסתכלת במראה אני כבר לא רואה אויבת. הניצחון הגדול שלי הוא לא רק התארים, העסק שבניתי או התזונאיות שהכשרתי תחתיי – הניצחון הוא השקט בראש. השקט שמאפשר לי לצאת למסעדה, לאכול מה שטעים לי ולעצור פשוט כי שבעתי.
הגעתי למקום שבו האוכל הוא כבר לא מרכז החיים, אלא פשוט חלק מהם.

וזה בדיוק המקום שאני רוצה להוביל אותך אליו